הרפתקאותיו של הקשיש הבורח

הרפתקאותיו של הקשיש הבורח

שלום לכולם, שמי יוסי אבל החברים מכנים אותי יוסק'ה, אני בן 98 ומרגיש כמו בן 18. נכון לפעמים אני מבולבל, אבל גם נערים בני 18 לעיתים מבולבלים בגלל גיל ההתבגרות, ככה שאני מרגיש די בסדר ביחס למצבי הבריאותי. אני מזמין אתכם לקרוא את הסיפור שלי, רק תדעו שאני לא מודה בשום דבר, אך עם זאת, דבר אחד אציין שכל דבר שכתוב פה הוא שקר מוחלט! ולמה? כי אני מניח שערכו את כל הכתוב, אך תמצאו בתוך הסיפור הרבה הומור והנאה.

נכון אני בן 95 אבל פעם גם אני הייתי משהו. כילד אני זוכר את עצמי עושה קסמים בבית הספר בהפסקות, ובחגים הייתי מתחפש לליצן ומצחיק את כל הילדים והמורים בבית הספר. מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי להצחיק את כולם, וכן בסופו של דבר הפכתי לליצן מספר אחד בישראל. היו מחכים בתור להופעות שלי, הייתי משלב קסמים ומופעי ליצנות מרהיבים שהפכו במהרה להצלחה גדולה.

לקריאת הפרק הראשון היכנסו ללשונית: "פרק א'" בשורה הירוקה הראשונה

 

 

ההודעה: אבא אתה הולך לבית אבות

יום אחד התאספו כל הילדים שלנו בבית ואמרו לי "אבא אתה הולך לבית אבות", אמרתי לילדים "איזה אבא הולך לבית אבות"? הם ענו לי "אתה, אתה, אבא שלנו הולך לבית אבות", אמרתי להם אין בעיה מצאתם כבר משהו לשביעות רצוני? הם היו מופתעים מהתשובה, ואמרו מה.. אמממ... לא בדיוק. אז למה למען השם אתם מבלבלים את המוח? כשתמצאו תגידו לי.

אחד הילדים חיפש בגוגל ומצא בית אבות FIRST CLASS ברמה א' א', ואמר הנה אבא מצאתי לך בית אבות קרוב ליד הבית, אימא גם תוכל לבוא לבקר אותך וגם אנחנו. שאלתי את הילדים "ולמה לדעתכם אבא שלכם צריך בית אבות"? אז כל ילד בתורו אמר משהו: אבא אתה מבולבול ולא פעם אתה גם שוכח לסגור את הגז, ובנוסף לכל זה השמיעה שלך לא כמו שהייתה פעם בעבר... אני לא נשארתי חייב ואמרתי להם, מתוקים שלי, גם השכנה שלי בת ה 38 שוכחת לסגור לפעמים את הגז וגם היא מבולבלת כשהילדים מוציאים אותה מדעתה ולפעמים מרוב רעש שהילדים עושים גם היא לא שומעת את הטלפון שמצלצל, למה אתם לא דופקים לה על הדלת ומנסים לשכנע אותה להצטרף לבית האבות שאתם כל כך להוטים לשים את אביכם הזקן?

אבא נו באמת, אימא... זה פשוט לא יעבוד. אמרתי לך שהוא לא ירצה, ושהוא יתווכח.

אני לא ירצה? אני אשמח ללכת לבית אבות, אבל תיתנו לי סיבה הגיונית שתספק אותי כדי ללכת לשם, נכון לפעמים אני לא שומע, וקצת גם מבולבל, אבל זה עדיין לא הופך אותי לסיעודי...

אבא מה אכפת לך, יש לך שמה חדר אוכל, חוגים, שירים, טלוויזיה עם סרטים לצפייה ישירה, סדרות טלוויזיה האיכותיות ביותר שיש, חיי חברה ענפים, וזה נורא משתלם.

אם זה כל כך משתלם למה שלא תלכו אתם?

טוב אבא אין לי כוח, יאללה אנחנו צריכים ללכת, אין לנו זמן להתחיל עם כל זה, אבא... בלי ויכוחים מחר אנחנו הולכים ביחד איתך לראות את בית האבות בין אם תרצה או לא תרצה.

הכניסה לבית האבות:

שלום יוסק'ה (אמרה המטפלת בבית האבות) בוא תיכנס ותראה, זה חדר השינה שלך, סידרו לך חדר שינה פרטי VIP ללא שותפים, יש לך פה טלוויזיה משוכללת, בוא ניקח אותך לחדר האוכל כדי שתוכל להתרשם, זה חדר האוכל, ארוחת הבוקר היא בין השעות 08:00 עד 10:00, ארוחת הצהרים היא בין השעה 11:00 עד השעה 14:00, וארוחת הערב בין השעה 20:00 עד 22:00 בלילה.

סלחי לי שאני מתפרץ אבל אתם באמת מצפים שבנאדם יאכל ארוחת צהרים אחרי שבשעה 10:00 הוא אכל ארוחת בוקר?

אממ... איזה חמוד, בוא תראה יש לנו גם חדר כושר, ובריכת שחיה במקום, ככה שאם תרצה לשחות תוכל.

ולקפוץ ראש גם אפשר פה?

מה? לקפוץ ראש? בגילך? מה אתה יודע לקפוץ ראש?

לא אני סתם התבדחתי איתך...

טוב אני מסכים לתנאים שהצעתם לי, איפה החוזה שאני צריך לחתום עליו?

אתה לא צריך לחתום על שום חוזה, האישה והילדים כבר סידרו את הכול.

מעולה, אז אם מישהו מחפש אותי אני בחדר שלי. 

יוסקה נעלם איפה הוא?

השעה הייתה 20:00 בערב, רציתי לרדת לחדר האוכל אבל לא היה לי כוח כי, צפיתי בסדרת טלוויזיה "הישרדות", ולאחר 15 דקות צפייה החלו הפרסומות, כמה שאני שונא את הפרסומות האלו שכל דקה מופיעים לך באמצע סדרות וטלוויזיות, פתאום לפתע אני רואה על המסך פרסומת על "ריקודי סלסלה בתל אביב", הוצאתי את פנקס הרשימות שלי, וכתבתי את הכתובת המדויקת ואת מספר הטלפון שלהם.

הלכתי לארון בגדים שלי, והתחלתי להתלבש, כן! שמתי חליפה, עניבה, ומכנס אלגנט, נעלתי נעלי אלגנט שחורות יפות והברקתי אותם במשחה שחורה. לקחתי את הארנק ושמתי אותו בכיס, וחייגתי ישר לתחנת המוניות הקרובה כדי להזמין מונית. המונית חיכתה בחוץ.

באתי לצאת מהמתחם והשומר בכניסה אמר לי שאני לא יכול לצאת שמאוחר בלילה ואני צריך אישור מיוחד. אמרתי לשומר שהילדים שלי הזמינו את נהג המונית כדי שיסיע אותי אליהם, כי האישה לא מרגישה טוב והיא על ערש דווי וחייבת לראות אותי בפעם האחרונה לפני שהיא מפיחה את נשמתה. השומר היה נראה מאוד מרוגש מהעניין עד שהוא רצה שאמבולנס ייקח אותי הביתה, אמרתי לו אין צורך, הנהג המונית יעשה את עבודתו נאמנה. וכך היה...

נהג המונית שאל אותי: לאן? אמרתי לו לכתובת הזו.... נהג המונית שאל: מה בתל אביב? אמרתי לו כן, תל אביב, למה אתה מתפלא?!, נהג המונית אמר: לא ידעתי שקשישים בגילך עוד רוקדים סלסלה, אמרתי לו: נו מה אתה יודע, אני קיבלתי את גביע הזהב בריקודי סלסלה בגיל 60. נהג המונית התפלא שקשיש בן 98 עוד יכול לנענע את הישבן ולהזיז את הרגליים.

 

מועדון הסלסלה בתל אביב:

המונית הגיע למועדון הסלסה בתל-אביב ואני ירדתי מהמונית, שילמתי לנהג, קיבלתי עודף, והלכתי לכיוון המועדון. בכניסה למועדון עמד מאבטח ואמר לי "לאן אדוני"? אמרתי לו "לרקוד אתה יודע, לעשות חיים קצת. המאבטח אומר מה בגילך עוד רוקדים?, אני הגעתי מחו"ל, אני הופעת האורח שלכם, מה הבוס שלך לא סיפר לך שיש קשיש בגיל מופלג שבא ישר מלונדון כדי ללמד סלסלה את הדור הצעיר? המאבטח המבוהל ישר הכניס אותי למקום ואמר לברמנית להביא לי כוס שתיה, ואמר לה "אל תחייבי אותו, כל המשקאות והמזון שהוא צורך תחייבי על חשבון הבית". (חברה אתם רואים ככה קשישים משיגים דברים בלי הרבה דיבורים... הרי איזה צעיר לא יאמין לקשיש שיכול להיות אבא שלו?)

בעודי יושב בכיסא הבר ברנש צעיר פונה אלי ואומר לי "אז מה אתה באת לפה ללמד אותנו לרקוד הא"? כן עניתי לו, אני ולא אחר. ואז הברנש אומר לי: רק חבל לי שהבעלים לא כאן הוא ירד לאילת והזמין אותך, טוב הבעלים של המקום ידוע בהפרעות הקשב והריכוז שלו ככה שאני לא מתפלא, העיקר שהביא אותך אלינו...

אמרתי לו... כן בטח... למזלי הבעלים באמת היו באילת, ובגלל שהיה לילה, והבעלים ככל הנראה בילה ביחד עם המשפחה שלו, העובדים לא רצו להפריע לו בטיול שלו לאילת, ככה שאני יצאתי מזה ממש בנס.

לפתע אני שומע צלצולים של טלפון, אני מסתכל ורואה את המספר של בית האבות, אמרתי לעצמי, אין סיכוי שאני עונה לשיחה הזו, בטח היא תרצה שאחזור לבית האבות עוד לפני שהחלה הופעת האורח שזה אני...

איך שאני לוגם ממשקה התפוזים שהברמנית שמה לי, אני רואה את כל רקדני הסלסלה עומדים בשורה ובמיקרופון מכריזים את שמי: "חברים הכנו לכם הפתעה הערב, היום אנחנו הזמנו אורח שהוא רב אמן בריקודי סלסלה, שיוכל ללמד את כולנו מספר תרגילים שיוכלו להפוך את המועדון הזה לאחד המועדונים הטובים לריקודי סלסלה בתל אביב, יוסקה אתה מוזמן לעלות לרחבת הריקודים".

קמתי מכיסא הבר, וצעדתי לכיוון רחבת הריקודים, איך שאני מסתובב לכיוון היציאה של המועדון מה אני רואה? 7 שוטרים מבוהלים שרצים אלי. איפה אתה יוסק'ה? חיפשנו אותך?! אמרתי להם אני פה... השוטרים אמרו: אנחנו יודעים שאתה פה ולכן באנו, אתה צריך ללכת לבית האבות. אמרתי להם לא לפני שאני משלים את הריקוד שלי. השוטרים הסתכלו זה על זה, וחשבו שאני התחרפנתי, ואחד אמר לשני: יודע מה, בוא נזרום איתו, תרקוד... ואחד השוטרים אמר נראה לך שהוא מסוגל לרקוד תראה הוא עוד שניה מתפרק לנו פה. אז השוטר אמר עזוב מה אכפת לך תן לו לנסות.

הלכתי לבחורה הכי יפה ברחבת הריקודים והזמנתי אותה לרקוד, היא הסכימה ישר לחתיך כמוני, סימנתי ל DJ שישים מוסיקה טובה לזוג, ורקדתי איתה סלסלה. אף פה במועדון הסלסלה לא נשאר סגור. כולם היו בפה פעור, מה זה... איך הזקן הזה יודע לרקוד סלסלה...? זה אשכרה הוא שרוקד... איך אומרים... עשיתי בית ספר לכל הצעירים האלו, ובעיקר הייתי חייב לראות איך השוטרים יגיבו לזה. ויותר מעניין אותי זה מי הדביל שהזמין שוטרים במדים לרקוד סלסלה...

בסוף הריקוד השוטרים הפרידו ביני לבין אהובתי רקדנית הסלסלה, ולקחו אותי ישר לבית האבות. לאחר שהגענו לבית האבות, הלכתי למיטה שלי, וישר נרדמתי וישנתי שנת ישרים. בבוקר השקם קמתי והתכוננתי לבוקר חדש, צחצחתי שיניים, נעלתי נעליים, והלכתי לכיוון חדר האוכל... עוד לא הספקתי להגיד רובינזון קרוזו ופתאום נהיה ערב... צפיתי בתוכנית הישרדות כמו בכל ערב ולפתע אני רואה פרסומת של טיול הכול כלול בבית מלון באילת, יוצאים הלילה באוטובוס שלוקח את הנופשים מתחנה מרכזית תל אביב החדשה ישר למלון באילת. ישר חייגתי למלון והזמנתי מקום לאחד.

אמרו לי שאני בר מזל ושיש מקום לאחד בלבד בבית המלון, שמחתי והתחלתי להכין את התיק...

המשך יבוא...

מחפשים נעלי סלסלה איכותיות?

Women's Girl's lady's Ballroom Latin Tango Dance Shoes heeled Salsa Dancing HWC

$14.99
End Date: Tuesday Apr-14-2020 1:39:57 PDT
Buy It Now for only: $14.99
Buy It Now | Add to watch list

Brand Ballroom Latin Dance Shoes Women For Tango Girls Party Salsa Heeled HWC

$14.24
End Date: Sunday Apr-12-2020 20:38:22 PDT
Buy It Now for only: $14.24
Buy It Now | Add to watch list

US Stock Ballroom Latin Dance shoes For Women Girls Tango heeled Salsa Shoes

$14.24
End Date: Sunday Apr-12-2020 1:38:07 PDT
Buy It Now for only: $14.24
Buy It Now | Add to watch list

Women's Girl's lady's Ballroom Latin Tango Dance Shoes heeled Salsa Dancing HWC

$14.99
End Date: Tuesday Apr-14-2020 1:39:57 PDT
Buy It Now for only: $14.99
Buy It Now | Add to watch list

US Stock Ballroom Latin Dance shoes For Women Girls Tango heeled Salsa Shoes

$14.24
End Date: Sunday Apr-12-2020 1:38:07 PDT
Buy It Now for only: $14.24
Buy It Now | Add to watch list

Women's Girl's lady's Ballroom Latin Tango Dance Shoes heeled Salsa Dancing HWC

$14.99
End Date: Tuesday Apr-14-2020 1:39:57 PDT
Buy It Now for only: $14.99
Buy It Now | Add to watch list

קרדיט תמונה:

Sira Anamwong

FREE DIGITAL PHOTO

ההכנה לנסיעה לאילת

ניגשתי לארונית הקטנה שהייתה בחדר שלי בבית האבות והוצאתי ממנה תיק צד קטנצ'יק שלתוכו הכנסתי את האביזרים הבסיסיים ביותר: חולצה, מכנס, תחתון, שתיים שלוש זוגות גרביים, ארנק ומפתחות, ותרופות, אני בטוח שחלק מקוראיי יאמרו לרגע קט!: יוסק'ה שכחת לקחת מברשת ומשחת שיניים, אז זהו שבגילי המופלג אין כל כך צורך באביזרים הללו בגלל הפלטה שבפי, לא משנה כמה שנים הפלטה הזו תנסה להידמות לשיניים הטבעיות שלי אני לעולם לא אתרגל אליה.

הכול היה מוכן להתחלת הטיול שלי לאילת. פתחתי את דלת חדרי בבית האבות, הסתכלתי ימינה ושמאלה, וישר פסעתי לכיוון היציאה מבית האבות. בעודי פוסע לאט ובחרישות ושוקל מה לומר לשומר בבית האבות נזכרתי שלא הזמנתי מונית שתיקח אותי עד לתחנה המרכזית בתל אביב שממנה יוצאת הנסיעה לאילת. חיש מהר הזמנתי מונית מהאפליקציה גט טקסי ולא חלפו מספר דקות והמונית כבר המתינה לי מחוץ לשער של בית האבות. הייתי במרחק של כמה פסיעות משער היציאה ומהשומר ששמר עליה, בעודי פוסע את צעדיי האחרונים לכיוון השער אני רואה את השומר בבית האבות כשרגליו על השולחן, וגופו בתנוחה עוברית מאוד מתוקה ישן שנת ישרים. אמרתי לעצמי אם זה לא נס משמים אז מה זה נס בכלל... פתחתי את שער היציאה ופסעתי לכיוון דלת המונית. נכנסתי למונית והתחלנו לנסוע לכיוון תחנה מרכזית תל אביב החדשה.

הנסיעה במונית שכמעט עלתה לי בחזרה לבית האבות

אה... מה שלומך נהגוס שאלתי בנחמדות, הנהג אמר: אה זה אתה! לאן עכשיו? שוב הולך למופע הרקדנות? אמרתי לו לא! הפעם אני נוסע לטיול לאילת. נהג המונית אמר: הלוואי שלי היה את הזמן והכסף לנסוע עכשיו לאילת. טוב, אמרתי לו. ככה זה שאתה פנסיונר. תגיד לי ברנש צעיר, אני כבר נוסע איתך זה הפעם השניה במונית אבל לא יודע את שמך... נהג המונית ענה לי: נעים מאוד אני חיים, ושמך? נעים מאוד, אמרתי לו אני יוסי, אבל החברים שלי קוראים לי יוסק'ה. תגיד חיים לחיים אל תכעס על השאלה אבל למה דווקא להיות נהג מונית? חיים לחיים ענה לי: כסף טוב, בלי בוס על הראש, מפעיל את המונית מתי שבא לי, חופש, זו הסיבה שבחרתי דווקא במקצוע הזה.

טוב, אמרתי לו... כל אחד והמקצוע שלו. תגיד לי חיים לחיים יש לי עוד שאלה אליך. כן יוסקה דבר חופשי... תגיד לי חיים לחיים למה אתה מפחד מהכביש? חיים לחיים ענה לי: אני מפחד מהכביש? איך הגעת לזה? אמרתי לו: אם אתה לא מפחד מהכביש למה אתה נוסע על 70 שאפשר להרביץ פה עד 90? חיים לחיים ענה לי: יוסקה אתה רוצה ללמד אותי איך לנהוג? עניתי: אני? חלילה, אבל אם אתה לא יודע לקרוא תמרורים אולי כדאי שלא תעבוד במקצוע הזה. מהרגע הזה המצב הסלים, אני מודה שאני לעיתים מעט חוצפן אבל כנראה שכרגע עברתי את הגבול... חיים לחיים אמר לי: תראה יוסקה אני לא נוהג להוריד קשישים באמצע הנסיעה, אבל אני קרוב מאוד מלהחזיר אותך למקום שבו לקחתי אותך ממנו, כלומר לבית האבות. אמרתי לו: אוי אני מתנצל אם פגעתי בך חיים לחיים, מעכשיו אני אהיה בדומיה ולא תשמע ממני שום דבר עד לסוף הנסיעה. חיים התרצה והנסיעה התנהלה בשקט מופתי עד אשר הגעתי למחוז חפצי כלומר לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב שממנה יוצאת הנסיעה לאילת, שילמתי לחיים ואמרתי לו חיים לחיים שתיבדה לחיים ארוכים ויצאתי מהמונית תוך כדי שאני מביט מבט חטוף בחיים זכייתי לראות את המבט הזועף האחרון שהשאיר לי חתימת זעיפה בדרכי החוצה מהמונית.

הקבצן שהצליח להשתקם או שלא? תחליטו אתם!

ירדתי מהמונית הסתכלתי ימינה, הסתכלתי שמאלה, וראיתי כמויות גדולות של מהגרים, ולרגע חשבתי שהנהג טעה בכתובת, או שעשה לי דווקא כשהוריד אותי בכתובת הלא נכונה. סליחה איש צעיר האם אני בתל אביב? כן, ענה הברנש הצעיר. ותגיד לי איפה זו התחנה המרכזית בתל אביב? אתה נמצא בה, ענה הברנש, לאיפה אתה צריך להגיע?? אני צריך להגיע למסוף האוטובוסים, היכן שיוצאת הנסיעה לאילת... אה... אמר הצעיר, נו מה הבעיה? לך לדלת הכניסה ותעלה לקומה 6 דרך המדרגות הנעות והגעת ליעד. תודה רבה אמרתי לברנש הצעיר והתחלתי לפסוע את צעדי לכיוון מסוף האוטובוסים.

כשהגעתי למסוף האוטובוסים, לא עברו מספר שניות וישר נעמד מולי בחור צעיר בלבוש מרופט המדיף ריח אלכוהולי ועשה לי תנועת קובבה עם היד (ככה אנחנו הזקנים קוראים לזה, תנועה שבה האיש מבקש כסף), הסתכלתי עליו במבט מלא רחמים והוצאתי את כרטיס האשראי ואמרתי לו "מקבל אשראי"? הקבצן הצעיר הסתכל עלי מופתע לנוכח האשראי המבצבץ מידיי ושאל: כסף מזומן אין לך? אמרתי לו וודאי שיש לי אבל אני צריך אותו. לשם מה זקן כמוך צריך כסף מזומן שאל אותי הקבצן החצוף, עניתי לו בספונטניות "לקנות סוף טוב יותר". מה זאת אומרת שאל הקבצן? כל החיים הייתי בשביל הילדים שלי, ועכשיו בגילי המופלג אני משתמש בכסף שלי כדי לקנות לעצמי סוף טוב, זאת אומרת שאני בוחר לחיות את שארית חיי בצורה הטובה והנפלאה ביותר, כי הרי מהקבר לא אוכל לעשות זאת. הקבצן הסתכל עלי במבט מלא ברגשות אשמה ואמר לי: הוצאת אותי מזה! מעכשיו אני מתחיל לחפש עבודה ולעבוד כמו אדם נורמלי ולא לקבץ נדבות. אמרתי לו מה באמת? והוא ענה לי: לא, לא באמת, צחקתי איתך, טוב אין לך כסף אני אלך לנסות את מזלי אצל אדם אחר.

הנסיעה באוטובוס לבית המלון

בעודי ממתין לאוטובוס, הכרוז מודיע: "כל הנוסעים שנוסעים לאילת מתבקשים לעלות על האוטובוסים, את התיקים שימו בבקשה בבגאז' האוטובוסים, ניתן להכניס אך ורק תיקי צד לאוטובוס". למזלי הבאתי תיק צד קטן לנסיעה ולכן לא יקרה מצב שבו אשכח את התיק שלי בבגאז' האוטובוס. הגעתי לתור שעמדו בו מעל 30 איש החפצים להיות הראשונים שיעלו לאוטובוס, והתחלתי להשתעל, להשתעל, ולהשתעל, עד שהעוברים ושבים החלו לפנות את התור עבורי ואמרו לי "בוא תהיה לפנינו", ההרגשה הייתה ממש כמו שמזמינים מגן דויד אדום וכול נהגי הרכבים מפנים לאמבולנס את הכביש. זכיתי לעלות ראשון לאוטובוס ואין צל של ספק שממש נהניתי מהמעמד. התיישבתי במושב האמצעי בצד ימין של האוטובוס (איפה שאין עוד כיסאות מאחורה אלא אך ורק דלת היציאה של האוטובוס). והמתנתי בסבלנות שכל הנוסעים העצלנים יעלו.

מה לעזאזל הדרעק הזה עושה פה?

בעודי יושב בניחותא במושב של האוטובוס ומדי פעם מפליץ, כי שליטה על הסוגרים זה לא הצד החזק של זקן כמוני, זה לפחות זה מה שהרופא טוען, אני מסתכל לכיוון קדמת האוטובוס ואת מי אני רואה שם??? את הבעל של הבת שלי!. הסתכלתי עליו והוא לא הצליח לזהות אותי, אולי בגלל שישבתי רחוק ממנו וגם בגלל שעמוד השדרה שלי פשוט התקצר ונהייתי נמוך יותר.

נהג האוטובוס הכריז: "נוסעים יקרים שימו לב! בעוד מספר דקות נעצור בתחנת העצירה הראשונה שלנו בדרך לאילת, כל מי שרוצה לשתות או ללכת לשירותים זה בדיוק הזמן! יש לכם 20 דקות, לא לשכוח לקחת אתכם חפצים אישיים.

הנהג עצר, וירדתי מהאוטובוס אחרון! בטח אתם שואלים את עצמם למה עכשיו אני אחרון? זה בגלל שהצעירים החוליגנים הללו נעמדו כמו עדר במשא האחרון לבית המטבחיים ולא נתנו לי אפילו צ'אנס כדי להידחף בין תור הירידה מהאוטובוס. ירדתי מהאוטובוס וזינקתי ביתן השירותים שהיה ליד ביתן הקפה. למזלי כולם נכנסו לשתות קפה ואני היחידי שהייתי צריך לשירותים, אולי בגלל השלפוחית הרגיזה שלי, נכנסתי לשירותים, וכשיצאתי את מי אני רואה נעמד ממולי? את בועז הבעל של הבת שלי...

המשך בפרק ג' שנכתב זה עתה ויפורסם מחר...

האם כל הקשישים דמנטים ומבולבלים? זה רק נראה לכם!

"מה קורה בועז? מה גם לך יש שלפוחית רגיזה?" אמרתי.... בועז הסתכל עלי ואמר: יוסק'ה זה אתה?, אמרתי לו לא זו הרוח שלי שבאה לרדוף אותך. מה אתה עושה פה ואיפה הבת שלי? בועז אמר: אני פה לרגל עסקים. לא עברו כמה שניות ובחורה הגיחה לכיוון של בועז: בועז אתה בא? אני רוצה להספיק לשתות קפה. מי זו? שאלתי את בועז... בועז עונה: זו? אממ... אל תגמגם חולרע שכמוך, חשדתי בך תמיד שאתה בוגד בבת שלי ועכשיו זה אומת, אל תדאג לאחר הטיול שלי אני אספר לבת שלי בדיוק עם מי היית באוטובוס בדרך לאילת.

 

בועז אמר: תספר, אתה חושב שמישהו יאמין לזקן דמנטי שכמוך?, אמרתי לו: וודאי שהיא לא תאמין בשביל זה הבאתי את הסמרטפון שלי, צ'ק צ'ק וצילמתי תמונה שלו ושלה. בועז התרגז ואמר: אתה חושב שהתמונה הזו תעזור לך להוכיח משהו? לך תתפגר על איזה עמוד!. יאללה זקן מטופש שכמוך, הלכנו לשתות קפה, בהצלחה עם הבלבול שלך. אמרתי לו: בהצלחה גם לך חולרע.

 

נהג האוטובוס קרא לכולם לעלות בחזרה לאוטובוס וכולם כך עשו. בעודי יושב במושב האוטובוס החלטתי שאני עושה מעשה, שלפתי את הפלאפון מהכיס ושלחתי הודעת ווצאפ לבת שלי, תסתכלי מי בחרת לך לבעל, ועשיתי סמיילי של פרצוף עצוב. לא עברו כמה שניות והיא מתקשרת: "איפה אתה?" "כל בית האבות עומדים על הרגליים בגללך כל הלילה". ואני עונה לה: מה גם הקשישים הסיעודיים בבית האבות הצליחו לעמוד על הרגליים? את רואה אמרתי לך שיכלתי להיות רופא וכל השנים האלו לא האמנתם לי. היא עונה לי: אבא זה לא מצחיק, בית האבות עירבו את המשטרה ועכשיו סיבכת גם אותם ברשלנות. איך בכלל הצלחת לצאת מבית האבות? עניתי לה: לא יצאתי משם, אני ברוחי תמיד שם. והיא עונה: טוב איפה אתה עכשיו אני רוצה לבוא לקחת אותך, ומה זו בכלל התמונה ששלחת?

 

עניתי לה: אני עכשיו בדרך לאילת, והתמונה ששלחתי לך זו תמונה של בעלך ביחד עם בת זוגתו החדשה. היא מגיבה לי נחרצות: אבא אתה מבולבל, אתה חולה, אתה פשוט מבולבל. ואני הגבתי: אני לא מבולבל אני צלול כיין, אמנם אני לא זוכר טוב, ולא רואה טוב, אבל את מה שאני צריך לראות אני רואה טוב מאוד. והיא אומרת: אבא אתה לא רוצה להגיד לנו איפה אתה? בסדר אנחנו כבר נברר לבד...

 

סוף כל סוף הגענו לאילת

אחרי נסיעה ארוכה ומפרכת שארכה 6 שעות וחצי, ועצירות ללא הרף, בסופו של דבר הגענו ברוך השם לאילת רבתי. ירדתי מהאוטובוס עם תיק הצד שלי הקטן ולפתע אני רואה את החזיר יבלות (בעלה של אשתי), הוא פונה אלי ואומר: נו היא לא האמינה נכון? אמרתי לך שאתה מבולבל. ואני הגבתי נמרצות: אני אולי נראה לך מבולבל אבל בשלב ההוכחות אתה תפסיד. החולרע ענה: אנחנו עוד נראה...

 

לא עברו מספר שניות לאחר סיום השיחה עם החולרע ונעמדה לידי מונית: "צריך עזרה עם התיקים"? הסתכלתי על הנהג מונית בתמיהה ועניתי: "איזה תיקים"? והוא הגיב: התיק צד שלך, לאדם מבוגר כמוך אסור לסחוב תיקים כבדים", וישר יצא מהמונית ופתח כמו ג'נטלמן את הדלת ואמר לי: בוא תיכנס אני אשים את התיק צד שלך בבגאז'. אמרתי לו בציניות: יש לי מזל גדול שעצרת, עוד רגע הייתי שובר את האגן. הנהג הסתכל עלי במבט תמוהה, כאילו איך זה יכול להיות? אבל הבין בסוף שדיברתי אליו בציניות וחייך חיוך רחב.

 

תגיד לי נהג מונית יקר כמה הנסיעה הזו תעלה לי? והוא הגיב: תעלה לך? אממ... כמה אתה רוצה שהיא תעלה לך? אמרתי לו: למען האמת חשבתי שהנסיעה הזו לא תעלה לי כלל, סיפרו בחדשות המקומיות שיש נהגי מוניות מתנדבים שמסיעים קשישים לכל מקום באילת. והוא הגיב בציניות: חחחח כן וודאי בחינם, למעשה התפרסמה היום בעיתון המשך לכתבה שבה נהגי המוניות שילמו גם על הבית מלון של הקשישים אה... ואני הסלמתי את התגובה: אם אתה מציע, מי אני שאסרב... נהג המונית הסתכל עלי בעצבים ואמר: בשבילך 100 שקל. אמרתי לו: מאה שקל לנסיעה של 3 דקות? נהג המונית אמר לי: זה לא 3 דקות זה 15 דקות מתמנע לאילת והעלות היא 120 ואני עשיתי לך הנחה. אמרתי לו: כן כמו שאומרים בתוכנית יצאת צדיק "לי זה עולה יותר"... נהג המונית התעצבן ואמר: אם אתה רוצה אני יכול להוריד אותך כאן ולא תשלם אגורה. אמרתי: לא אין צורך אבל אני לא אשלם 100 שקלים עבור הנסיעה, המחיר המקסימלי שאני מוכן לשלם זה 50 שקלים. נהג המונית: אני עוצר בצד אתה מוזמן לרדת. אני מסתכל עליו, והוא ממש רציני, המבט שלו זועף, והוא נראה כעוס. אמרתי לו: תירגע אני סתם צחקתי. נהג המונית הסתכל עלי לא אמר כלום, והמשיך לנסוע עד לתחנה סופית שבה הוא קיבל את ה 50 שקל שלו הסתכל עלי במבט כעוס ונסע משם. העיקר שאני הצלחתי להוריד אותו במחיר. ירדתי מהמונית ישר לפתח בית המלון.

 

את מי אני רואה בבית המלון?

ניחשתם נכון! את בועז בעלה הבוגדני של הבת שלי, הסתכלתי עליו הוא נעמד דום מול פקידת בית המלון, ראיתי שהוא לוקח כרטיס והולך עם חברה שלו לכיוון המעלית שתעלה אותם לחדרם.

 

שלום, פניתי לפקידת בית המלון, הזמנה עבור יוסק'ה. יוסק'ה השם משפחה? יוסק'ה הקשיש, הפקידה עונה לי: "לא הבנתי השם הוא יוסק'ה הקשיש?, לא אני לא מוצאת יש אולי שם אחר עליו נרשמה ההזמנה? יש לך אולי תעודת זהות? אמרתי: כן קחי בבקשה עלמתי הצעירה. היא עונה: הנה אני רואה פה הזמנה על שמך, סוויטה בקומה העליונה... יפה לך... אני אומר: אם לא עכשיו אימתי? והיא עונה: צודק.

 

לקחתי את הכרטיס והלכתי לכיוון המעלית שתעלה אותי ישירות למסדרון שמוביל לחדרי.
פתחתי את הדלת ואז ואוו איזה יופי... הכול היה שם: ג'קוזי מפנק, מיני בר עם ממתקים, למרות שאני לא יכול לאכול אותם בגלל שאני סוכרתי, ריצוף חדש, טלפון, ואפילו טלוויזיה הייתה שם. טוב זה היה שווה את המיליון וחצי שקל שבית המלון לקח לי, אמרתי לעצמי בציניות. נשכבתי על המיטה ובום נרדמתי.

 

ארוחת ערב בבית המלון:

הקיבה שלי העירה אותי בדיוק בזמן לארוחת הערב בבית המלון. צעדתי במסדרון והזמנתי את המעלית, נכנסתי לתוכה, ואין דבר שיותר מכעיס זקן נרגן כמוני מאשר שמעליות של בית מלון עוצרות כל קומה. למה למען השם לא עושים מעלית ישירה מקומות גבוהות? למה לא עושים "מעלית אקספרס" מה רק אוטובוסים יכולים להיות אקספרס ומעליות בבתי מלון לא?

 

המעלית נעצרה כמעט בכל קומה אפשרית מקומה 12 עד לקומה כ' האחרונה (כניסה) בקומה ה 2 המעלית אספה לתוכה גם את "בועז" אבל מרוב אנשים שהיו במעלית בועז וחברתו לא שמו לב בכלל שאני שם, והחלו להתנשק במעלית, אני לא נשארתי חייב וצלמתי אותם מספר תמונות עם נשיקה והכול והחזרתי מהר את הטלפון לכיס.

 

אין דבר יותר מרגיז מהצ'קרית בחדר האוכל: "כן איזה חדר אתה"? שואלת אותי הצ'קרית, ואני עונה לה: מצטער את לא הטעם שלי. הצ'קרית החלה לצחוק ואמרה לי "לא זה בשביל שנדע את מי לחייב". אמרתי לה: ונראה לך שאני לא יודע מה זה? חחחח צחקתי בעצמי. חדר מספר 602 אבל את יכולה לחייב את חדר מספר 201 (החדר של בועז). בסדר אין בעיה אז להשאיר את חדר 602 ללא חיוב ולחייב את חדר מספר 201? עניתי לה: כן, אני משוכנע שהיא תאמין לאדם קשיש כמוני ולא תברר את זה ובדיוק כך קרה.

 

שלום, ניגשה אלי הבחורה שמקבלת אורחים: כמה אתם? אמרתי לה 8 אבל ה 7 איחרו בגלל שהיה מבול ושיטפונות בדרך לאילת. והיא עונה: מבול? עכשיו יולי אוגוסט איך מבול? אמרתי לה אם אלוקים הביא את המבול בימי נוח ביולי אוגוסט אז גם באילת אפשר שירדו גשמים ביולי אוגוסט לא. והיא עונה בבלבול: לא יודעת אני משערת, רגע אז כמה אתם בסוף? 8 או 1 אמרתי לה 9 אליהו הנביא גם בדרך. בקיצור היא ראיתי שכבר עליתי לה על העצבים והיא שמה אותי בשולחן לבודדים.

 

אני יושב ויושב ויושב, ואף אחד לא ניגש אלי, קראתי לאחת מעובדות בית המלון בצעקה: "היי מה עם קצת אוכל לפה", התקרבה אלי עובדת חדר האוכל ואמרה לי "אדוני לא צריך לצעוק, זה בופה כאן, כל אחד קם ולוקח לעצמו מה שהוא רוצה מהמזנון. עניתי לה: ונראה לך שקשיש בגילי יכול לקום ולקחת לעצמו לבד אוכל? והיא עונה: אממ... טוב בסדר, מה תרצה לאכול אני אגיש לך: דייסה, ביצה, סלט, לחם וריבה, ועוגה דלת סוכר. אדוני סליחה ענתה עובדת חדר האוכל: את הכול יש חוץ מדייסה, אבל יש בשר אם תרצה. עניתי: בשר? בלילה? השתגעת? בלילה צריכים לאכול מאכלים קלים כי הולכים לישון לאחר הסעודה. והיא ענתה לי: כן אבל זה מה שיש פה, אז להביא לך את שאר ההזמנה? אמרתי לה: כן תביאי מה שיש לכם.

 

אתם יודעים אף פעם לא הבנתי מה כל הקטע הזה של חלוקת הבשר בערב בבתי מלון, והדבר היותר מכעיס בבתי מלון בארץ הוא שבית המלון מנסה לחסוך כספים על חשבון המתארח ורוצה שהוא ייקח לעצמו את האוכל. מה השלב הבא? שהאורח גם יבשל לעצמו את האוכל? אני אף פעם לא אהבתי את הקונספט של הבופה, ואתם יודעים למה? הנה בדיוק בגלל זה: ממולי אני רואה מקבץ גדול של ישראלים חוליגנים שהולכים לשולחן הבופה וממלאים את הצלחת שלהם בבשרים, כאילו אם הם היו בבית הם היו אוכלים כל כך הרבה בשר. הרי אין סיכוי שהם גם יגמרו את מה ששמו על הצלחת. אבל כשיש אז אוכלים, עד שיקיאו ויתפוצצו הם יאכלו, הם יעדיפו לאכול ולהקיא בשירותים של בית המלון מאשר שהבשר יישאר במזנון הבופה. כאילו כואב להם שהוא נשאר שם יתום והם מחליטים להיות המושיעים של הפרות האבודות. לא יודע אבל תמיד הבופה בבתי מלון מזכיר לי את הסרטים של צ'ארלי צ'אפלין שעומד על מסוע למיון ביצים, ונופלות מהמסוע ביצים ונשברות בגלל שהוא לא מספיק לתפוס אותם ולשים אותם בארגז. ככה אנשים רצים פה עם צלחות מלאות בבשר, עוגות, העיקר מה? שבית המלון לא שם קנקני שתיה בשולחנות, אלא שם כוסות קטנות יותר משל קידוש של  יין ליד המכונה של המיץ תפוזים (שאמור כמובן להיות סחוט טרי, אני שם את סל התרופות שלי אם זה תפוז סחוט טרי).

 

המסע שלי נגמר:

סיימתי לאכול קמתי והלכתי לחדר שלי. פתחתי את הדלת וישבתי על המיטה, לא כל כך הרגשתי טוב, שלחתי לבת שלי את התמונה של בועז וחברה שלו ונשכבתי על המיטה. באמצע הלילה לא הרגשתי טוב קמתי מהמיטה לשטוף פנים ונפלתי, והחזרתי את נשמתי לבורא עולם.

 

"יוסק'ה" תפתח את הדלת... יוסק'ה... אנשי הביטחון באו ופרצו את הדלת לחדר שלי בבית המלון, ומצאו אותי על הרצפה. בוצעו מספר ניסיונות החייאה אבל הן כמובן לא צלחו. הבת שלי ניגשה אלי ונישקה אותי על המצח ואמרה לי "אבא אני אוהבת אותך". לקחה את הטלפון שלי, והלכה לכיוון השוטרים. "תקשיבו אבא לא היה כל כך צלול בזמן האחרון, הוא היה מאוד מבולבל, ולכן אני ובעלי ושאר המשפחה החלטנו לשים אותו בבית אבות, שכמובן הוא יצא משם בזכות אופיו הקסום". הבת שלי מסרה תצהיר למשטרה ליד החדר בבית המלון. הבת שלי פוסעת לכיוון המעלית ונכנסת לתוכה, איך שהיא נכנסת לתוך המעלית בועז רץ לכיוון המעלית כדי לתפוס את המעלית ולא הצליח.

 

האם אני זה שהייתי מבולבל או שהבת שלי פשוט לא ראתה את המציאות כפי שהיא?

 

האם זה היה בכלל בועז או שאני דמיינתי שזה הוא?

 

טוב אולי לעולם לא נדע, אבל מה שכן נדע זה שאני עשייתי חיים משוגעים לפני שהחזרתי את נשמתי לבורא עולם.

 

-סוף דבר-

כמה מעניין היה הפוסט הזה?

הקלק על הכוכבים כדי לדרג את הכתבה!

דירוג ממוצע / 5. מספר הצבעות:

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *