העוזרת

העוזרת

5
(2)

"העוזרת" הוא סיפור אמיתי שקרה בחיי, הדבר היחידי שאני מבטיחה לכם זה שאת הסיפור שלי אתם לא תשכחו לעולם!. המטרה שלי בשיתוף הסיפור האישי שלי היא להבטיח שמה שקרה לנו, לכם לא יקרה!, הדברים שאנחנו עברנו בסיפור המטלטל הזה עולים על כל דמיון, אני בטוחה שלאחר קריאת הסיפור המצמרר שלי כל אחד מכם יאמר "לי זה לא יקרה", אבל תהיו בטוחים שאם לי זה קרה גם לכם זה עלול לקרות, לא רק לכם, אלא לכל אדם המעסיק עוזרת או מטפלת להורים הקשישים המתקשים בעשיית מלאכות הבית השונות… והנה אני מתחילה לספר איך הכול התחיל מהתחלה…

חיפוש אחר עוזרת לאימא:

אימא ואבא שלי התבגרו מהר מאוד וכך גם כוחם תשש מלכת, כילדה היחידה הייתי צריכה לדאוג להם כפי שדאגו לי כשהייתי ילדה. אני ובן זוגי פרסמנו מודעה ברשת החברתית שאנו מחפשים בחורה צעירה שתעזור להורים במלאכות הבית השונות. פנו אלינו כל מיני נשים, ערכנו ראיונות ללא הרף עד שמצאנו את מבוקשנו. מצאנו את "ורד" עוזרת בית, בת 33 שהגיעה אלינו למרכז הישר מהצפון הרחוק. היי "ורד" נעים מאוד אני אביבית, זו אימא שלי "אורה", היי "אורה" מה שלומך? אמרה ורד, אורה הסתכלה על ורד ולא הבינה. אימא זו ורד העוזרת החדשה שהבאתי לך כדי שתעזור לך בדברים שאת מתקשה בהם. אימי אורה ענתה לי ישר "תיקחי אותה אליך אני לא צריכה אותה".  "ורד"... אל תשימי לב, היא חייבת עוזרת בית ואת צריכה להיות יותר אסרטיבית איתה.

 

אני מודה שבהתחלה זה היה ממש קשה לאימא שלי להכניס אישה זרה לתוך הבית שלה, וגם חשבתי על זה בעצמי, בכל זאת בנאדם שרגיל לחיות כל היום עם הבעל שלו וחוץ משניהם אף אחד לא בבית כבר יותר כי אני כבר התחתנתי, אז זה לא פשוט להכניס בנאדם ככה לבית. אני הבנתי את הבעיה אבל החלטתי שאני לא מוותרת, ובסופו של דבר אימא נכנעה, ואפשרה לורד להיכנס למטבח אחרי מלחמות קשות.

 

אבא לא עונה לי:

אביבית: הלו.... היי אימא מה נשמע? אני בעבודה כרגע אני יכולה לחזור אליך?

 

אמא: אביבית?

 

אביבית: כן אימא...

 

אימא: אני קוראת לאבא ואבא לא עונה לי

 

אביבית: מה זאת אומרת לא עונה לך?

 

אימא: אני פה לידו ואני קוראת לו והוא לא מגיב

 

אביבית: אימא אני בדרך אליך אל תזוזי.

 

לקחתי את המפתחות של הרכב וישר טסתי לכיוון ההורים, מהדרך עשיתי כבר טלפון למגן דויד אדום ואמרתי להם שיגיעו להורים שלי כי ככל הנראה אבא שלי במצוקה. לאחר כ- 20 דקות הגעתי לבית הוריי, וראיתי מרחוק את הפרמדיקים יוצאים מהדירה של ההורים עם אלונקה ואיש שוכב עליה כשהוא מכוסה במעין סוג של ניילון. ישר הנחתי את המכונית על המדרכה וזינקתי לכיוונם. סליחה? מה קרה? אחד השכנים שלך נפטר אמר הפרמדיק, אני הסתכלתי על הפרמדיק והוא הסתכל עלי ולשבריר שניה הוא הבין לפי המבט שלי שאני הבת שלו. אני מצטער אמר הפרמדיק ניסינו לטפל באבא בדירה, אך מצבו הלך והתדרדר ככל שבוצעו ניסיונות ההצלה, מצטער שלא תדעי עוד צער.

 

אביבית: אימאאאא... הכול בסדר?

 

אימא: פחות או יותר, אבא לא הרגיש טוב, אז לקחנו אותו לבית חולים

 

אביבית: אימא אבא כבר לא אתנו יותר

 

אימא: מה זאת אומרת לא אתנו, עכשיו ראיתי שהפרמדיקים טיפלו בו והוציאו אותו על אלונקה כדי לטפל בו בבית החולים

 

אביבית: טוב אימא, איך את הכול בסדר??

 

אימא: אני בסדר, תלכי לאבא שלך לבדוק מה קורה איתו אם הוא צריך משהו.

 

לאחר שאבא נפטר, מצבה של אימא הלך והתדרדר, כל יום שעבר היא נהייתה יותר ויותר מבולבלת, היא כל הזמן שאלה "איפה אבא", לאן הוא הלך? והיא לעולם לא עיקלה את זה שהוא עזב אותנו לעולם שמעבר, היא הייתה עד לסוף חייה בטוחה שאבא עוד יחזור, אבל הוא לא חזר. אתם חושבים שזה סוף הסיפור? זהו שממש לא, האבא נפטר, האימא התקשתה לעכל את סיום חייו של אבא, אבל זה בדיוק הרגע שנקודת המפנה החלה, המשיכו לקרוא....

 

כסף למכולת:

טוק טוק טוק, נשמעו 3 דפיקות בדלת של אימא...

 

אימא: מי שם?

 

ורד: זו אני אימא העוזרת

 

אימא: היי ורד מותק, בואי תכנסי

 

ורד: תודה אימא

 

ורד נכנסה לבית והחלה לנקות ולשטוף את הרצפה, לאחר מכן הכינה לאימא ארוחת בוקר טובה, ואמרה לה: אמא אני צריכה קצת כסף כדי לקנות לך מצרכים בסופר, איפה כרטיס האשראי שלך? אימא אמרה: הוא בארנק שלי, את יכולה לקחת לבד. ורד הכניסה את ידה הארוכה לתיק של אימא, ולקחה את כל הארנק איתה ואמרה: אימא אני הולכת לקנות לך אוכל, להביא לך את המצרכים הקבועים? או שאת רוצה להוסיף דברים נוספים לרשימת הקניות? אימא אמרה: תקני מה שאת יודעת.

 

ורד יצאה מהדירה וערכה לאימא קניות בסופר מרקט, קנתה לה ביצים, חלב, דגים, לחם, קטניות, מרקים בשקית, וקוואקר. הדפיקות בדלת לא איחרו להגיע, ושוב מספר דפיקות, ו"אימא זו אני" ורד העוזרת בית, אימי פתחה לה את הבית, וההתנהלות הזו חזרה על עצמה למשך 3 שנים בצורה עקבית ושיטתית.

 

מי כיבה את האור?

יום שישי אני ובעלי החלטנו לבקר את אימא, לקחנו את המכונית ונסענו לכיוון הבית של אימא, בדרך עצרנו בשולי הדרך כדי לקנות פרחים לאימא לכבוד שבת, והמשכנו בנסיעה עד שהגענו לבית. השעה הייתה 16:00 בערב והשבת אוטוטו נכנסה, פתחתי את הדלת של הבית של אימא עם המפתח הרזרבי שהיה מתחת למרבד שליד הדלת ונכנסתי לבית. אימא............. אימא..............  אף אחד לא עונה... אימא..... התחלנו אני ובעלי לחפש בחדרים של הדירה, אני חיפשתי בסלון ובמטבח, אבל אימא לא שם... אימא....

 

לקריאת המשך הסיפור עברו ללשונית "פרק ב"

 

שעון מעורר שהוא גם מצלמת WIFI אלחוטית

פרק ב:

לפתע אני שומעת "כןןן מי שם??" אה את פה בשירותים? כבר דאגנו לך. אין לכם מה לדאוג לי אני מסתדרת לבד אמרה אימא....

 

אתם מכירים את המשפטים האלו: "אני מסתדרת לבד", "אני לא צריכה אף אחד תעזבו אותי במנוחה", אז זהו בדיוק שם נדלקה הנורה האדומה, או שלא נדלקה בכלל.

 

אביבית: אימא למה אין אור? מה נשרפה לך המנורה בסלון?

 

אימא: לא יודעת כבר הרבה זמן שאין כאן אור, "ורד" אמרה שזו הפסקת חשמל".

 

אביבית: רגע אמא אני מנסה להדליק גם את המנורות בחדרים, לא ממש אין אור, ביקשתי מבן זוגי חיים שיבדוק אם המקרר עובד, וחיים אמר: לא מאמי המקרר גם לא עובד, יכול להיות מאוד שיש הפסקת חשמל אזורית. איזה מן דבר זה כעסתי, איך משאירים בנאדם ככה קשיש ללא חשמל, התקשרתי לחברת החשמל ושאלתי אותם אם יש הפסקת חשמל יזומה באזור מגורים של האימא, והמוקדנית אמרה שלא, הבאתי לה את כל הפרטים של משלם החשבון והיא אמרה "גברתי הצטבר לכם חוב של 1200 שקלים, את צריכה קודם להסדיר את החוב ואז אנחנו נוכל להחזיר לכם את החשמל". חוב? אמרתי... איך חוב... אימא מה לא שלמתם את החשמל?

 

אימא: לא יודעת

 

אביבית: רגע אחד... את נתת כסף לורד כדי לשלם חשבונות חשמל לא?

 

אימא: אני באמת שלא זוכרת

 

אביבית: טוב תשמעי מוקדנית יקרה, אימא שלי אישה מבוגרת והיא ערירית ללא בעל, אני מבקשת שתסדירי לה את החשמל בזה הרגע ומחר אני ניגשת אליכם עם צ'ק לתשלום החוב. המוקדנית אמרה שהיא צריכה לברר ושאמתין כמה רגעים, בסדר גמור אמרה המוקדנית היא מאפשרת לי להסדיר את החוב עד מחר בערב.

 

התקשרתי לעוזרת ורד ושאלתי אותה אם היא שילמה את השוברים של חשבון החשמל שהגיעו לבית... והיא אמרה לי: לא אימא לא נתנה לי כסף, איך אני אשלם בלי כסף מה את רוצה אולי שאשלם את החשמל של אימא שלך על חשבון הכסף שלי? חשבתי לעצמי איזו חוצפה של התנהגות, לא נורא הבלגתי, ואמרתי לה, רגע אבל אימא אומרת שנתנה לך כסף כדי לשלם. ורד אמרה: אימא שלך מאוד מבולבלת, היא לא זוכרת טוב ולא יודעת על מה היא מדברת, היא לא נתנה לי שום דבר.

 

הטיול לבנק ביחד עם אימא:

אין דבר שאני יותר "אוהבת" מאשר ללכת לבנק, אתם יודעים מה אומרים? כשיש לך כסף בחשבון אז אתה עוקב אחריו בדריכות, ודואג כל הזמן לצפות בעובר ושב שלך ובחסכונות, אבל כשאין לך כסף בכלל, אתה לא סובל ללכת בכלל לבנק שלך. זה בדיוק כמו המכתבים, אתה אוהב מכתבים שמגיעים אליך לדואר כשמצבך הפיננסי הוא טוב, אבל כשהוא רע, אתה לא סובל מכתבים.

 

לקחתי חופש מהעבודה והגעתי לאימא כדי לקחת אותה לבנק כדי לראות קורה בבנק ולמה התשלום של חברת החשמל חזר. לקחנו מספר והתיישבנו בכיסאות "הנוחים" שהיו שם. מדי פעם אימא הייתה צריכה ללכת לשירותים אז עזרתי לה. כשהגיע התור שלנו נעמדנו והתחלנו ללכת לכיוון הפקידה. שלום אמרתי לפקידה אני הבת וזו אימא שלי, ואנחנו רוצים לדעת למה הכסף של חברת החשמל לא עובר אליהם?. הפקידה מסתכלת עלי, ומסתכלת על אימא, ואומרת... זה בגלל שאימא שלך במינוס של 200 אלף שקל. אני מסתכלת על הפקידה בבנק ומתחילה לצחוק....

 

אימא שלי בחוב של 200,000 שקל? איך בדיוק? היא כל היום לא יוצאת מהדירה, והמקום היחידי שהיא יוצאת אליו זו קופת חולים, והפקידה עונה לי: אני לא יודעת, אבל תסתכלי בעצמך במחשב, והיא מסובבת את צג המחשב לכיוון שלי, ואני רואה שחור בעיניים, 245,000 שקלים במינוס, 200,000 שקל ועוד יתרה נוספת של חוב בסך 45 אלף שקלים. אני מסתכלת על אימא, ואימא מסתכלת עלי מופתעת. ולרגע לא הבנתי מה קורה והייתי די בשוק. התקשרתי לבעלי והאחרון אמר לי יכול להיות שעוזרת הבית שהעסקנו היא זו שהתעסקה שם עם משהו.

 

התקשרתי לורד עוזרת הבית, והיא מיד הכחישה שיש לה כל קשר לפרשה. ביקשתי מפקידת הבנק להביא לי את כל הפירוט של האשראי וחשבונות הבנק 3 שנים אחורה, ואתם ממש לא רוצים לדעת מה מצאתי שם...

 

חגגה לאימא על הכסף:

מה שקרה בהמשך הסיפור הוא מצמרר לגמרי! תהיו מוכנים... אני ובעלי התחלנו לעבור על כל הניירת של החשבון בנק של אימא, ועל כרטיס האשראי שלה, וראינו חיובים מטורפים על טיולים, ספא, רכיבה על סוסים (נו באמת נראה לכם שאימא שלי יכולה בגילה לרכב על סוס?) חיוב נוסף על סך 700 שקל בגין רכיבה על טרקטורוני שטח, ועוד חיובים שונים ומשונים.

 

ישר הלכנו עם כל המידע לתחנת המשטרה הקרובה למקום המגורים שלנו, ומסרנו להם את המידע, הם הזמינו את ורד לחקירה בתחנת המשטרה והיא כמובן הכחישה את הכול, ואמרה להם אל תאמינו לזקנה המבולבלת הזו, היא יכולה להסתכל עליך ולחשוב שאתה הברון רוטשילד, היא בקושי שומעת, וגם לא זוכרת, הזקנה נכנסה לחובות, הבת שלה מנסה להפיל את התיק של החובות עלי העוזרת שכל כך הרבה שנים דאגה להם, ועכשיו כשנגמר להם הכסף לעוזרת ולחיות הבת שלה מנסה להציג אותי כרמאית בפניכם, אני מזמינה אתכם לחשבון הבנק שלי ותראו שלא לקחתי לה שום שקל.

 

בסופו של דבר העוזרת שוחררה מפאת "חוסר ראיות", ואנחנו נתקענו ללא עוזרת, עם עוגמת נפש מאוד גדולה, אנחנו כבר לא מסוגלים לסמוך על שום עוזרת שתבוא אלינו הביתה, אז החלטנו אני ובעלי לקחת את אימא אלינו לדירה שלנו, ולמכור את הנכס שלה גם כדי לחסות את כל החובות שהשאירה המטפלת השקרנית וגם כדי שנוכל לטפל באימא בצורה הטובה ביותר.

 

למה בעצם שיתפתי את הסיפור שלי?

את הסיפור שלי כתבתי כדי שאתם הקוראים תוכלו להיות יותר מעורבים בחייהם של ההורים שלכם כשהם מגיעים לגיל זקנה, לא לסמוך על העוזרת, לבדוק את הרקע שלה, לשים מקדמי ביטחון בדירה כמו מצלמת אבטחה, מקליטי קול, ואפילו לעשות הגעה פתאומית לדירה, מבלי ליידע את העוזרת, תשגיחו על ההורים שלכם ביתר שאת, כי אם אתם לא תעשו זאת אף אחד אחר לא יעשה זאת במקומכם!, תעשו כל שביכולתכם כדי להגן על ההורים שלכם שהפכו עם השנים לממש חסרי ישע כתוצאה מזקנתם.

-סוף דבר-

 

מצלמות אבטחה להגנה על ההורים שלנו:

 

קרדיט תמונה:

vectorolie

FREE DIGITAL PHOTO

כמה מעניין היה הפוסט הזה?

הקלק על הכוכבים כדי לדרג את הכתבה!

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר הצבעות: 2

אין הצבעות לכרגע. תהיה הראשון לדרג את המאמר

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *