פרצו לי לדירה וגנבו את כל הבית הצילו

5
(1)

 

שלום אנשים, אני הולך לספר לכם את הסיפור שלי שבהתחלה אולי זה יראה לכם כסיפור פשוט על בנאדם שפרצו לו לבית, אבל בהמשך אתם תבינו כמה העלילה מסתבכת ונהיית מסובכת מרגע לרגע.

קוראים לי סמי ולאשתי עדנה אנחנו בני זוג בשנות ה 50 שלנו, יש לנו 3 ילדים שגרים איתנו בבית (לכל מי ששואל אז התחתנו מאוחר). אני עובד כפקיד בדואר ואשתי עובדת בעירייה, אנחנו משפחה מהמעמד הבינוני, אתם יודעים… כמו כל עם ישראל. קונים דברים שצריכים, פעם בשנה טיול (כשהיה אפשר עוד לפני הקורונה), ויחסית אנשים פשוטים. הילדים שלנו למדו מאתנו את גדולתה של הצניעות.

 

מעבר הדירה:

במשך כ- 20 שנים גרנו בדירות שכורות, עברנו מדירה לדירה, עברנו מעיר לעיר, והיינו "היהודי הנודד" במשך כ- 20 שנים. אני לא צריך להסביר לכם כמה זה לא קל לעבור דירות שבטח אתם כבר יודעים, שזה כולל אריזת חפצים, קרטונים בכל הבית, חופש מהעבודה, ובקיצור בלאגן אחד שלם.

לפני מספר שנים אני ואשתי עדנה מאסנו בחיי השכירות, והחלטנו שאנחנו חייבים לקנות לעצמנו דירה כדי גם להוריש אותה לילדים שבאים אחרינו. ברוך השם עבדנו קשה כל חיינו וכעת הגיע הזמן לעשות את הצעד האמיץ הזה ולקנות דירה, הלכנו למספר מתווכים, ראינו מספר דירות ולבסוף בחרנו דירה בת 5 חדרים מרווחת עם מרפסת גדולה ויפה, דירה שממש אהבנו אותה, ולא פחות חשוב גם השכנים היו מאוד מסבירי פנים ולבסוף קנינו את הדירה.

מחירי הדירות בישראל יקרים נורא, ולכן לא יכולנו איך שקנינו את הדירה להיכנס אליה, היינו צריכים להשכיר את הדירה במשך 5 שנים כדי לסגור את המשכנתא הכבדה ואז לאחר מכן לעבור אליה. ברוך השם עברו ה- 5 שנים האלו שנראו כמו 20 שנה, והחלטנו אני ואשתי ושלושת ילדינו בהחלטה משותפת שהגיע הזמן שנעבור לדירה.

בפעם האחרונה בחיים לקחנו חופש מהעבודה לצורך מעבר דירה, ארזנו את החפצים בקרטונים, ניקינו את הבית השכור וצבענו אותו, והזמנו חברת הובלות לצורך שינוע האביזרים ישר לבית החדש. תוך מספר ימים מצאנו את עצמנו בבית החדש מנקים מארגנים ופורקים את כל הקרטונים. לא לקח לנו הרבה זמן כדי לעצב ולסדר מחדש את הבית, כי אנחנו הרי 20 שנה גרנו בשכירות, אנחנו כבר מאומנים בנושא הזה.

 

ואז הנורא מכל קרה:

לילה אחד בערך בשלהי השעה 1:00 בלילה שידועה לכל מי שיש לו משפחה כ- "שעת מוות", השעה שאף אחד לא רוצה להתעורר בה, אני שומע רעשים מהסלון, חשבתי שזה אחד הילדים קם והלך לשתות או להשתין ולכן התעלמתי מהרעשים. כשקמתי בבוקר חשכו עיניי, מצאתי את כל המרפסת בסלון וכל הסלון במרפסת זאת אומרת שהרעשים שהיו בשעה 1:00 בלילה לא היו אחד הילדים אלא אלו היו פורצים מיומנים. ישר התקשרתי למשטרה והאחרונה הגיע הביתה ואמרו שאין הרבה מה לעשות ואם יש ביטוח לרכוש אפשר להגיש תביעה לחברת הביטוח. המשטרה אמרה שהם ינסו לעשות הכול כדי לאתר את הגנבים "האנונימיים" וכמו כן גם את הרכוש שהצליחו הפורצים לגנוב מהדירה. ואני אמרתי לעצמי "כן בטח רק המשטרה תעזור במקרה הזה"…

אני ואשתי ושלושת ילדינו היינו ממש מבואסים, בגלל שאם הגנבים היו שודדים מאתנו תכשיטים או כסף זה היה הרע במיעוטו מבחינתנו, מה שהגנבים שדדו זה את כל המחשבים הניידים והנייחים בבית, ובנוסף גם שרשראות ותכשיטים שקיבלנו מסבתא רבא שלנו ולכן הצער היה גדול מנשוא.

 

סוף גנב לתליה:

אתם מכירים את הפתגם הזה "סוף גנב לתליה"? גם אני מכיר, אבל לא חשבתי שאעשה בו שימוש עד לרגע זה. כמו שהבנתם כולנו נשארנו ללא מחשב נייד, כמות המזומנים שנשארה באמתחתנו אחרי שהגנבים שדדו כמעט את כל הרכוש הייתה מועטה, ולכן החלטנו לאזור אומץ ולקנות 5 מחשבים ניידים באתרים של יד שניה. נכנסנו למספר אתרים וראינו מספר מחשבים, ולפתע ראיתי מודעת פרסומת של 5 מחשבים ניידים למכירה, אמרתי לעצמי ואללה ממש מגניב, כאילו זה בא משמים אנחנו משפחה בת 5 נפשות ומה שאנו זקוקים זה בדיוק 5 מחשבים ניידים. נכנסתי למודעה קראתי קצת את תוכן המודעה, וראיתי את המפרט הטכני של המחשבים הניידים, הסתכלתי בתמונות ואמרתי לעצמי "רגע הניידים האלו מוכרים לי" קראתי לאשתי עדנה ושאלתי אותה תגידי התמונות האלו לא מוכרות לך? היא הסתכלה עלי כאילו "יצאתי מדעתי" והבנתי על מה היא חושבת… אלו אותם המחשבים הניידים שהיו ברשותנו לפני שגנבו אותם מאתנו…

הסתכלתי על "איש הקשר" שפרסם את המודעה ששמו היה "אלברט", עברה עוד שניה וראיתי את מספר הטלפון שלו, רשמתי את הכול על דף נייר A4, והתקשרתי ושאלתי מספר פרטים על המחשבים הניידים כמובן לא יותר מדי שלא יתעורר חשד שם, וקבעתי עם אלברט שיביא את המחשבים הניידים לדירה של אחי שגר בעיר הסמוכה אלינו (מי שתוהה למה, כדי שלא יתעורר חשד מצד הגנב המדופלם והטיפש). התקשרתי למשטרה וסיפרתי להם את הסיפור והם אמרו שיצמידו רכב בילוש למטה מוסווה וכך עשו. אלברט הגיע לדירה של אחי, ואני מסתכל עליו והוא מסתכל עלי בחשד, אמרתי לו תניח בבקשה את המחשבים הניידים אני רוצה לבדוק אותם, ישר אלברט אמר "500 שקל לכל המחשבים הניידים ואתה גם רוצה לבדוק? זה לא מתאים אני הולך".

אמרתי לו "רגע אלברט לאן אתה הולך"? תן לי רק להדליק אותם ולכבות אותם מחדש לראות שהכול תקין. אלברט הסכים בלית ברירה ועשה פרצוף זועף של אדם לא מרוצה. בחרתי את המחשב הנייד "שהיה שלי" הכנסתי את המטען לחשמל ולמחשב הנייד והדלקתי אותו, המחשב נדלק, וראיתי את "שולחן העבודה" שהיה לי וכל החומר עדיין היה שם (הגנב הטמבל לא טכנולוגי בעליל וגם לא מחק את החומר עדיין, כנראה רצה מהר להיפטר מהמחשב). שאלתי אותו מה זה כל החומר הזה? אלברט אמר "לא יודע, אתה רוצה לקנות או לשאול שאלות". אמרתי לו אין בעיה, עברתי מחשב אחר מחשב, וראיתי שכל החומר תמונות מסמכים קבצים ותיקיות עדיין שם, אמרתי תודה לאל… לפחות החומר לא נמחק. שילמתי לו את ה 500 שקלים שלו, ואמרתי לו להתראות, אלברט יצא מהדלת, וירד במעלית, מה שלמטה חיכו לו זה 3 שוטרים עם אזיקים מוכנים ישירות לבית הסוהר.

את ה 500 שקל שלי כמובן קיבלתי בחזרה, ואת המחשבים הניידים גם כן קיבלתי בחזרה, כל התכשיטים והמוצרים והכסף שנשדד מאתנו חזר בחזרה אלינו. המזל שלנו זה שאפילו ביטוח לרכוש של הדירה לא היה לנו. סוף טוב הכול  טוב. והכול חזר על מקומו בשלום. לנו יש מזל שאצלנו זה נגמר ככה, במקרים רבים זה לא נגמר בצורה זו אלא בצורה אחרת לגמרי, שכל המוצרים נשארים אצל השודדים ונסחרים באינטרנט. המזל שלי היה זה שחיפשתי מחשבים ניידים לי ולילדים ובאותה שעה קפצה המודעה הזו ממש משמים לכיוון העיניים שלי.

 

אבטחת הבית:

מאותו מקרה אני ואשתי ושלושת ילדינו קבלנו החלטה שאנחנו צריכים לאבטח את הבית, עניין המוקד הטלפוני לא בא בחשבון, גם כי זה יקר מדי, וגם כי הבנו שאנחנו צריכים קצת יותר מזה.

קנינו ב EBAY במחיר מוזל 4 מצלמות אבטחה + 4 כרטיסי זיכרון למצלמות עם חיבור לענן, וכל הבית שלנו מרושת במצלמות אבטחה מיוחדות.

אבל הדבר החשוב שקנינו הוא "מעצור אזעקה לדלת". המעצור הזה בכל פעם שמישהו מנסה לפתוח את הדלת של הכניסה אז המעצור שולח התראה אלינו (כי זה מעצור שמחובר גם  לאינטרנט האלחוטי WIFI), ובנוסף לכל זה גם נותן אזעקה רועשת מאוד, וכשהגנב בא להיכנס הביתה הוא מקבל גם אזעקה לאוזניים שמחרישות אותם, וגם 4 מצלמות אבטחה, אף גנב נורמלי לא ימשיך להישאר בדירה כשיש אזעקה  נוראית וגם מצלמות אבטחה, ומאז אנחנו ישנים בשקט.

מקווה שנהניתם מהסיפור המשפחתי שלנו
סמי ועדנה ושלושת הילדים המקסימים שלנו.

 

מוצרים שקשורים לנושא:

כמה מעניין היה הפוסט הזה?

הקלק על הכוכבים כדי לדרג את הכתבה!

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר הצבעות: 1

אין הצבעות לכרגע. תהיה הראשון לדרג את המאמר

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *